בעברית נהוג להשתמש במילים יש ו-צריך כדי לתאר פעולה שחייבים או שצריך לבצע, וכך גם בספרדית.
צורות החיוב בספרדית הן מבנים דקדוקיים קבועים ואין הן זמן (Tense) לכשעצמן. בצורות החיוב לא מורים לאדם לבצע פעולה (לשם כך נשתמש בזמן הציווי), אלא מורים על פעולה שיש לבצעה.
קיימות שלוש צורות חיוב בספרדית:
הראשונה היא חיוב כללי לביצוע פעולה.
השניה מחייבת אדם מסויים לבצע פעולה.
השלישית מורה על צורך או הזקקות לדבר מה, הזקקות שהיא בגדר חובה.
חיוב כללי לבצע פעולה
הצורה הראשונה של חיוב בספרדית היא לביצוע כללי של פעולה, מבלי להתייחס למי צריך לבצע את אותה פעולה. המבנה הדקדוקי של צורת החיוב הכללי הוא:
תבנית החיוב הכללי:
HAY + QUE +
שם פועל
1. Hay que limpiar la habitación
צריך לנקות את החדר 2. Hay que lavarse las manos צריך לרחוץ ידיים
חיוב אדם כלשהו
צורת החיוב השניה מתיחסת לפעולה שעל מישהו מסויים לבצע.
קיימת שתי אפשרויות דקדוקיות שונות לצורת חיוב זו: האחת משתמשת בפועל Tener que, והשניה עושה שימוש בפועל Deber.
תבנית החיוב הספציפי הראשונה:
TENER + QUE +
שם פועל
תבנית החיוב הספציפי השניה:
DEBER + שם פועל
1. a. (Tú) tienes que limpiar la habitación b. (Tú) debes limpiar la habitación
אתה צריך לנקות את החדר 2. a. Ustedes tienen que lavarse las manos b. Ustedes deben lavarse las manos
אתם צריכים לרחוץ ידיים
צורך/הזקקות לדבר מה
צורת החיוב האחרונה מורה על צורך חזק (הזקקות או חובה לקבל) לדבר מה.
תבנית המורה על צורך חזק לדבר מה:
HACER FALTA + שם פועל
Hace falta comer para vivir
צריך לאכול בשביל לחיות